איך להתכונן לגור חדש בבית?
איך להתכונן ואיך להתנהל עם קשיי ההסתגלות של גור חדש בבית בימים הראשונים
אז הבאתם גור הביתה...
וואו! תתחדשו! הגיע הרגע שכל המשפחה התרגשה לקראתו, הקטנצ'יק סוף סוף בבית! ריח של גור מתוק, פוזה של גור מתוק, נשיכות של כריש מיניאטורי... ברוכים הבאים לעולם ההורות הכלבית :-)
אבל רגע, לפני שמתחילים לחלק נשיקות לכל החיים, בואו נדבר תכל'ס – הרגעים הראשונים בבית הם הרבה מעבר ללייקים באינסטגרם.
אין תיאבון? הגור לא רוצה לאכול? אל דאגה – וגם לא יותר מדי פינוק
בהרבה מקרים הגור שלכם יגיע הביתה ולא יקפוץ על הקערה כאילו לא אכל שבוע. זה נורמלי. המעבר לבית חדש מלווה בהמון סטרס, ריחות חדשים, אנשים חדשים, לפעמים גם כלבים חדשים... לא פלא שהתיאבון של הגור קצת נעלם.
אבל! אסור לעבור יום שלם בלי שהגור אכל לפחות כמה גרגרים. זה לא בריא, במיוחד אצל גזעים קטנים עם נטייה לנפילת סוכר.
מה כן לעשות?
- 🔵 ניתן לנסות לשלב משחק עם האוכל – לגלגל קצוות קערה, לשים קצת על משטח ליקוק או משחק מילוי.
- 🔵 אם אין ברירה – אפשר לתת אוכל ישירות מהיד פעם ביום מקסימום, כדי לא להפוך את זה להרגל ותלות.
- 🔵 להקפיד לא להשאיר את האוכל מוגש כל היום כי הוא מתחמצן ומאבד טעימות.
ומה ממש לא? ❌ להרטיב את האוכל. ❌ לערבב עם שימורים. ❌ לתת אוכל ביתי (גם לא "רק כדי שיאכל משהו").
למה? כי אז נולד לו טינאייג'ר קטן ובררן שתוך יומיים כבר לא יסכים לגעת בשום דבר אחר – ואז נתחיל לרדוף אחריו עם כפית כמו סבתא פולנייה. והבעיה הגדולה בזה זה שמתחילים להיווצר חוסרים תזונתיים מסוכנים עם השלכות לעתיד. אז סבלנות... ודייקנות
הגור משלשל? לא בהכרח פאניקה
גור חדש = סטרס = לעיתים קיבה רכה או שלשול קל. לגמרי נורמלי. מה עושים?
- קונים מראש פרוביוטיקה לכלבים, מתחילים לתת ביום הראשון, בלי לחכות.
- אם מופיע שלשול שסביבו נראה כמו נזלת, ייתכן שמדובר בפרזיטים כמו ג'יארדיה – זה כבר דורש טיפול תרופתי.
- במקרה שהגור משלשל ממש ניתן לבשל אורז לבן ללא שום תוספת, ולתת בין הארוחות על מנת לעזור למצק את הצואה.
- שלשול שלא משתפר תוך יום, או שלשול עם דם/כלב שנראה עייף או חולה – וטרינר. מהר.
מה עם טיולים? ממתי מותר לצאת לטייל עם הגור?
לא, לא יוצאים לטייל בשכונה ביום הראשון (גם אם הוא עושה קולות של "אני רוצה לטייל").
- עד החיסון השני לא יוצאים כלל.
- כעבור 10 ימים מהחיסון השני, אפשר להתחיל לצאת – אבל רק במשטחים נקיים: מדרכות, כבישים, לא דשא ציבורי, לא חול ים, לא למשתנה הציבורית של הכלבים.
- וזהירות-זהירות לא ללקק, לא לאכול, לא להריח יותר מדי כל מה שנראה חשוד.
כדאי ורצוי כבר מהיום הראשון לקחת אותו על הידיים, להראות לו את העולם, לחשוף אותו למראות וצלילים. העולם שבחוץ הוא חלק מהלימוד שלו – וככל שייחשף אליו מוקדם יותר, כך יגדל להיות כלב יציב, שמח ורגוע.
הלילה הראשון – או, הנה זה בא
"הגור בוכה בלילה..." "הוא מציק..." "הוא לא מפסיק ליילל בלילה..."
ובכן, ברור. הגור היה רגיל לישון עם האחים והאמא, ועכשיו הוא לבד – בפינה שקטה עם צעצוע.
אבל זהו רגע קריטי של למידה. אם עכשיו ניגש בכל פעם שהוא בוכה – הוא ילמד שזאת הדרך להפעיל אותנו. אם נוותר לו וניתן לו לישון איתנו במיטה – ייתכן שנצטרך לנהל על זה מאבקים בעוד כמה חודשים. ולגרור אופי מאוד דומיננטי, חרדתי ותלותי. (שלא נדבר על הפתעות של פיפי קקי במיטה...)
מצד שני- להתעלם ולתת לו לבכות?? כואב הלב...
וכאן בדיוק נכנסת לתמונה ההכוונה. מתי כן לגשת? מתי לא? איך לשים גבולות עם רוך ואהבה? איך לבנות לו שגרה נכונה מהרגע הראשון?
וזו בדיוק הסיבה שיצרתי תהליך ליווי – כזה שמראה שלב אחר שלב מה לעשות בכל סיטואציה: מההכנה שלפני הגעת הגור, דרך הלילה הראשון, ועד לשלבי החינוך והאילוף. גמילה מצרכים הכי מהירה ויעילה, להפסיק את תופעת הנשיכות בבית, לפתח לגור עצמאות ולא תלות ופחדים, נביחות ויללות. בהמשך גם לאלף אותו בדיוק כמו שהוא אוהב, ולאתגר אותו בהתאם לגיל ולגזע.
הכי מבאס זה להתחיל ככה.. בלי הכוונה מדוייקת, לעשות כל טעות אפשרית, ואז להתחיל להשקיע זמן ומאמץ ביותר בניסיון לתקן את כל מה ששגינו...
לסיכום – הרגעים הראשונים עם גור הם קסם אחד גדול, אבל גם צומת קריטית בחיים שלו. תתכננו נכון, תנהלו נכון – ותרוויחו חבר לחיים שהוא רגוע, מחונך ומאושר.
וזה בדיוק מה שאני מאחלת לכם 🐾✨
אילה.
